Vayedaber

Baba Batra

Daf 21a

משנה: מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה.

Traduction

Si quelqu’un dit à autrui: ''je te vends le terrain mesuré au cordeau, soit un peu plus, soit un peu moins'', la vente est nulle, parce que la seconde expression annule la précision de la première. De même si les propositions ont été énoncées à l’inverse, elles s’annulent aussi mutuellement, dit Ben-Nanos. Si le vendeur dit: ''je le cède par ses marques et ses limites'', et qu’il y a une différence moindre qu’un sixième, elle est aux dépens de l’acheteur; si elle dépasse cette mesure, on peut la décompter du montant à payer.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מדה בחבל אם חסר אם יתר. האומר לחבירו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה:

ביטל. לשון אחרון שהוא אם חסר או יתר את לשון הראשון שהוא מדה בחבל ואפי' פיחת או הותיר רובע לסאה הגיעו:

כדברי בן נסס. דס''ל תפוס לשון אחרון אבל חכמים פליגי עליה ואמרי הלך אחר פחות שבלשונות דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ולעולם נוטל הלוקח הפחות שבהן והלכה כחכמים:

בסימניו ובמצריו. אמר לו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנים והמצרים האלה:

פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. מה שהוא יותר על שתות מן הבית כור ועד שתות ולא שתות בכלל ינכה ושתות עצמו כפחות משתות הוא והגיעו:

גמ' תני רבי חייא. בתוספתא פ''ד ואגב דתני הכא דיני דהגיעו וצריך לקיים מקחו מייתי לה נמי להא:

קוביוסטוס. גונב נפשות:

הגיעו. דכל העבדים בחזקת שיש בהן אלו המדות הרעות:

משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ. וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ. שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חֲרִיךְ שְׁלֹשָׁה.

Traduction

Si un individu dit à son prochain: ''je te vends un demi-champ'', on mettra en adjudication la partie la mieux fumée sise entre les deux, et le vendeur gardera pour lui le montant de la moitié du champ. S’il a dit: ''je te vends la moitié du champ sise au midi'', on mettra aussi en adjudication la meilleure part du champ sise au milieu, et l’acquéreur touchera la moitié du champ sise au midi. Il comprend pour lui la place de clôture, ainsi que du grand et petit fossé de séparation. Combien d‘espace faut-il pour le fossé? 6 palmes; et pour le petit fossé? 3 palmes.

Pnei Moshe non traduit

מתני' משמנין ביניהן. כלומר השומן יהא ביניהן ששמין כמה שוה כל השדה ומשוין שני החלקין בשווי הדמים ונותן ללוקח חלק הכחוש שבה מה ששוה חצי הדמים של כל השדה כגון שמכר לו שדה בת מאה במאה דינרין ויש בה שלשים אמה מקום שמן ששוה חמשים דינרין נוטלו המוכר ונותן ללוקח שבעים אמה החלק הכחוש בחמשים דינרין ונפקא מינה שרוצה המוכר בקב עידית משני קבין זיבורית ואף על פי שדמי שניהן שוין:

חצייה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן. שמין מה ששוה כל השדה כולה ונותן לו חצייה בדרומה בחצי דמי השדה:

והוא מקבל עליו. הלוקח לתת מקום בחלקו שקנה לעשות גדר וחריץ ובן חריץ ותרוייהו אחורי הגדר מבחוץ כדי שלא תקפוץ הנמיה ותכנס בשדה דאי עביד חריץ ולא עביד בן חריץ איידי דחריץ רווח נכנסת בתוכו וקופצת למעלה על שפת השני ואי עביד בן חריץ ולא עביד חריץ איידי דקטין קיימא אשפתיה וקפצא אבל כשהן שנים אינה יכולה להכנס בקטן למיעוט רחבו ולא תקפוץ לרוחב שני החריצין ובין חריץ לבין בן חריץ צריך שיהא רחב טפח:

הלכה: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. הָכָא אַתָּ מַר. הִגִּיעוֹ. וְהָכָא אַתָּ מַר. לֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר. אָֽמְרֵי. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ 21a לִפְחוֹת מֵחֶבֶל מַחֲזִירוֹ אַתּ לְמִידָּה בַחֶבֶל.

Traduction

D’abord il est dit: ''lorsque le vendeur d’un terrain le cède, soit qu’il manque un peu, soit qu’il dépasse un peu, le prix reste intact s’il manque un quart de kab, ou excède d’autant; si la différence est plus grande, il faut en tenir compte'' (sans qu’il soit question de restituer ce quart); pourquoi donc est-il dit à la fin: ''il faut non seulement tenir compte du quart de kab en excédant, mais aussi de toute la différence''? -Non, fut-il répondu, cet avis se réfère aussi au commencement, de tenir compte du total en cas d’excédant, car dès qu’on ne lui applique plus la règle de l’inférieur au cordeau, il faut lui appliquer la règle du ''mesuré au cordeau'', et l’on compte tout.

Pnei Moshe non traduit

גמ' הכא את אמר הגיעו והכא את אמר וכו'. כלומר דפריך הא ברישא קתני אם אמר הן חסר הן יתיר עד רובע הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון וקס''ד דלעולם הרובע הגיעו ואפי' המותר יותר מהרובע ויותר מכאן יעשה חשבון דקאמר מה שהוא בתוספת יתר על כדי רובע לסאה על זה יעשה חשבון להחזיר לו הקרקע או המעות כמו דמפרש לקמיה ומה הוא מחזיר לו וכו' אבל הרובע לעולם אין צריך להחזיר לו וא''כ קשיא הא דקתני בסיפא לא את הרובע וכו' ומשמע דה''ק לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא אף כל הרבעין כלן דכשיש תוספת יתר על כדי רובע לסאה שוב אין כאן מחילה וצריך להחזיר לו את הכל או בקרקע או במעו' והא רישא הגיעו על הרובע קתני:

אמר. ומשני אמרי. לא כדקס''ד אלא דרישא ה''נ קאמר יותר מכאן על כדי רובע לסאה יעשה עמו חשבון על הכל וכדפרישית במתני' דהא דקאמר לא את הרובע וכו' אכולה מתני' קאי וטעמא כדמסיק:

מכיון שאת מוציאו לפחות מחבל. כלומר מכיון שאתה מוציא מדין הזה לדין פחות מחבל וכלו' שאין כאן דינו כפחות מחבל דפחות מחבל היינו היכא דאמר ליה הן חסר הן יתיר ונקרא פחות מחבל לפי שאינו בצימצום. ובהן חסר הן יתיר הוא דאמרינן דעד רובע הגיעו ומכיון שכאן הוא יותר מרובע שוב אין דינו כהן חסר או יתיר דלא אמרו אלא רובע דוקא וא''כ מחזירו אתה לדין יותר מרבע לדין מדה בחבל דכמו מדה בחבל דינו יותר כל שהוא יחזיר ה''נ יעשה חשבון דקאמר שצריך לחזור לו את הכל ואף הרבעין כולן והשתא לא את הרובע וכו' דסיפא אכולה מתני' קאי:

הלכה: וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ. מָעוֹת כול'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיָסְטוֹס הִגִּיעוֹ. נִמְצָא לֵיסְטֵיס אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעוֹ.

Traduction

R. Hiya a enseigné (129)Tossefta, ch. 4.: si quelqu’un a vendu un esclave à son prochain, et que cet esclave se trouve être voleur, ou un joueur de dès, cubeuth'', la vente reste valable; mais si l’esclave est un brigand, lhsth'', ou désigné pour le service public (en situation d’être reprise à tout moment), la vente sera nulle.

Pnei Moshe non traduit

ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:

מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:

הלכה: תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וַחֲצִי פְלוֹנִי מַקִּיפָךְ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה וְרִבִּי יִרְמְיָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פַּנְדּוּר. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין מַטְלֵית. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פְּסִיקִיָּא.

Traduction

Si quelqu’un vend la moitié de son champ à autrui, en lui faisant cette observation: ''un tel A sera ton voisin de limite d’un côté, un tel autre B sera ton voisin de l’autre côté, et un troisième C te bornera par la moitié de son terrain'', R. Houna, R. Juda et R. Jérémie émettent des avis divers à ce sujet: le premier dit que le vendeur devra remettre à l’acquéreur un morceau de terrain ayant la forme d’une bourse, funda, (long d’un côté et plus court des 2 autres côtés); le second dit que le vendeur devra donner à l’acquéreur une parcelle de terrain ayant la forme d’un morceau d’étoffe (oblong); enfin le 3e dit de remettre en même temps une parcelle de sol ayant la forme d’une bande ou ruban, fascia (découpe au milieu) (130)Le commentaire Pné-Mosché l'explique en supposant cette figure: décrite page page 201.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך. ומצר לו מצרים לסמן לו חצי השדה וא''ל פלוני מקיפך זה הצד מזרח שפלוני מקיפו הוא סמוך לו מלשון תורמין מן המוקף וזה צד דרום שפלוני מקיפו וזה חצי צד מערב שהוא החצי שפלוני מקיפו ופליגי בה כיצד הוא נותן לו אותה חצי השדה:

כמין פנדור. מלשון פנדא והוא אזור רחב וחלול וכלומר שנותן רצועה אחת רחבה כנגד מזרח וכנגד דרום וכנגד חצי מערב שיהא לערך חצי השדה:

כמין מטלית. ארוך כלומר דלכך אמר ליה רוח השלישית וחצי פלוני מקיפך לומר שמשם הוא חצי חלקו ומשם הוא מודד לו חצייה באורך על פני השדה כולה:

כמין פסיקייא. חתיכות חתיכות ובהא פליגי עם המ''ד כמין פנדור דלדידיה נותן לו רצועה א' על פני כל המצרים כדלעיל והאי מ''ד סבר דלהכי א''ל וחצי פלוני שיהא נוטל אלו החתוכות עד כנגד אותו החצי וכמו שני משולשין כזה ובלבד שיהא חצי השדה:

הדרן עלך פרק האומר לחבירו

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. רִבִּי הוּנָא אָמַר. הַשְּׁתוּת עַצְמוֹ מְנַכֶּה.

Traduction

– R. Houna dit: la différence même d’un sixième (inclusivement) est une cause d’annulation.

Pnei Moshe non traduit

השתות עצמה מנכה. הא דקתני עד שתות ינכה עד ועד בכלל הוא:

Baba Batra

Daf 21b

משנה: 21b יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.

Traduction

Il y a 4 catégories de parents au point de vue de l’héritage, savoir 1re catégorie: Les parents d’un individu qui héritent de lui, s’il meurt, et dont l’individu aussi hérite s’ils meurent avant lui. Ce sont les fils du père qui héritent de lui, et dont le père hérite s’ils meurent avant lui (sans laisser d’enfants). Les frères d’un seul père héritent l’un de l’autre (si le père est mort et s’ils ne laissent point d’enfant). -2ème catégorie: Les parents d’un individu qui héritent de lui s’il meurt, mais dont l’individu n’hérite pas. Ainsi le fils hérite de la mère, mais elle n’hérite pas de lui (car les parents du côté du père sont les héritiers); le mari hérite de sa femme, mais elle n’hérite pas de lui; le fils de la sœur d’un individu hérite de lui (car la sœur hérite de lui, et le fils hérite des droits de sa mère), mais lui n’hérite pas du frère du fils de sa sœur (car sa sœur n’hérite pas de son fils). – 3ème catégorie: les parents d’un individu qui n’héritent pas de lui et dont l’individu hérite, savoir: la mère, à l’égard de son fils; elle n’hérite pas de lui, mais il hérite d’elle; l’épouse à l’égard de son mari: elle n’hérite pas de lui, mais il hérite d’elle; le frère de la mère d’un individu; il n’hérite pas de son neveu, mais le neveu hérite de lui. 4ème catégorie: les parents d’un individu qui n’héritent pas de lui, et dont celui-ci n’hérite pas non plus; ce sont: les frères d’une seule mère. Voici l’ordre des héritages. Il est écrit: Si un homme meurt sans avoir de fils, vous transmettrez son héritage à sa fille s'il n'a pas de fille, vous le donnerez à ses frères s'il n'a pas de frères, vous le donnerez aux frères de son père (Nb 27, 8-10). La fille n’hérite de rien s’il y a un fils, et tous les descendants de ce dernier ont la priorité sur la fille. La fille a la priorité sur les frères du défunt (ses oncles), et tous les descendants de la fille passent avant ses oncles. Ceux-ci passent avant les frères du père, ainsi que leurs descendants (131)''Ainsi, Jacob meurt, laissant Ruben et Dinah; le 1er hérite seul. Si Jacob ne laisse que Dinah, elle ou ses héritiers auront l'héritage, non Esaü, lequel hériterait si Dinah n'existait pas, et Ismaël, oncle du défunt, n'aura rien.''. Règle générale: si un individu a la priorité sur un autre, ses enfants et ses petits-enfants (à l’infini) ont aussi la priorité sur l’autre. Enfin si le fils meurt, son père a la priorité sur tous les autres enfants.

Pnei Moshe non traduit

מתני' יש נוחלין ומנחילין. יש קרובים שנוחלין את קרוביהם כשהן מתים ואף כשמתים הן מנחילין להם את ממונם והא דלא קתני יש נוחלין זה את זה משום דבעי למיתני סיפא נוחלין ולא מנחילין תני נמי רישא נוחלין ומנחילין:

האב את הבנים. דכתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין של המת:

והבנים את האב. דכתיב ובן אין לו הא יש לו בן הבן קודם:

ואחין מן האב. דכתיב ממשפחתו וירש אותה ומשפחת האב קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם:

האיש את אמו. דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר וירשתן ומדכתיב מטות הקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת:

והאיש את אשתו. דכתיב שארו זו אשתו וקרינן הכי ונתתם את נחלת שארו לו וגורעין ומוסיפין ודורשין יכול אף היא תירשנו ת''ל וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו:

ובני אחיות. בני אחותו כגון בני דינה:

נוחלין את ראובן. שהרי דינה יורשת את אחיה ובניה באין מכחה:

ולא מנחילין. לראובן שאין ראובן בא אלא מכח אחותו דינה והלא דינה עצמה אין יורשת אותו כדאמרינן דאין האם נוחלת את בנה:

זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין. ואם אין יוצאי יריכו קיימין חזרה נחלתו אצל האב כיצד ראובן שמת בנו יורשו לא נמצא לו בן רואין אם יש לו זרע לבן זכר או נקבה עד סוף כל הדורות עומד במקומו ויורש הכל לא נמצא זרע לבן אם יש לו בת תירשנו לא נמצא לו בת רואין אם יש לה זרע זכר או נקבה עד סוף כל הדורות ירוש הכל לא נמצא לה זרע תחזור הנחלה לאביו של מת ואם אין אביו קיים תחזור לזרעו שהן אחי המת אם יש לו אח יורש את הכל ואם אין האח קיים ויש לו זרע זרעו עומדים במקומו לירש לא נמצא לו אח ולא זרע ממנו תחזור הנחלה לאחות המת או לזרה עד סוף כל הדורות לא נמצא לו אחות ולא זרע ממנה תחזור הנחלה לאבי אביו של מת ואם אינו קיים חוזרת לזרעו שהן אחי אבי המת או לזרעם ואח''כ לאחות אבי המת או לזרעם ואם לא נמצאו חוזרת הנחלה לאב אבי אביו של מת וכן לעולם עד ראש הדורות:

והאב קודם לכל יוצאי יריכו. שלו כדאמרן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source